אלכסיי ניקוב - סיפורו של גיבור בגוש קטיף

מאוקראינה ועד ישראל, מסכת גבורה

"היום הפכתי לאזרח ישראלי, יש לזה משמעות רבה בשבילי". לא רבים מאיתנו חווים את הזכות "להפוך" לאזרחים ישראלים, מכיוון שרובנו, בוודאי בדור הנוכחי, נולדים לתוך המציאות הזו. אבל עבור אלכסיי הייתה לכך משמעות מיוחדת. אלכסיי שגדל בחרקוב שבאוקראינה, ושם לאט לאט קנה את זהותו היהודית-עברית יחד עם משפחתו, וחבריו לבית הספר עד שבסופו של דבר גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ, חלוץ בקרב משפחתו.

אלכסיי סימן עוד יעד וגם אותו הוא הגשים כאשר התגייס להנדסה קרבית, סיים טירונות ומסלול בהצלחה והפך ללוחם מן המניין. לא רק ביעד הזה הוא הצליח. בין האזרחות לצבא הוא הספיק להעלות גם את שאר בני משפחתו לארץ, שוודאי שמחו והתגאו לראות את בנם במדי צבא ההגנה לישראל.
והיום לפני 22 שנה, עסק אלכסיי יחד עם חבריו זוהר וזיו במשימת הגנה בחבל עזה. המטרה הייתה להגן על אוטובוס של ילדי כפר דרום שעשו דרכם כמו בכל בוקר לבית הספר בעצמונה, כאשר הג'יפ הצבא נוסע בסמוך אליהם ומאבטח את הנסיעה.

בשלב מסויים, ראו החיילים כי מכונית פלסטינית עושה את דרכה במהירות לעבר האוטובוס. המכונית הוכוונה ככל הנראה על ידי סייענים שחיכו לרגע בו האוטובוס יעבור בסמוך, והקפיצו את נהגה לפעולה. החיילים הבינו כי ברכב יושב מחבל אשר מנסה להיצמד לאוטובוס. אלכסיי הנהג הגביר את המהירות בידיעה שהסיכוי האחרון להגן על נוסעי האוטובוס הוא לחצוץ בינו לבין הרכב על ידי הג'יפ, וכך פעל. כאשר הבין המחבל שאין לו סיכוי, פוצץ את מכונית התופת בסמוך לג'יפ. אלכסיי נהרג, זוהר וזיו שישבו לצידו נפצעו.

אלכסיי אשר נייקוב, בתושייתו ובגופו מנע את "אוטובוס הילדים ב'", והציל את חייהם של כ40 ילדים ומורים שזוכרים ומזכירים אותו עד היום, ואנחנו בסיפור מעשה גבורתו, ממשיכים את הרוח והערכים של הנער שעלה מאוקראיינה, והצטרף לקיר הגבורה של עם ישראל

עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה