פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
חסד ורחמים בין אשכנז לספרד
לילה טוב:) והיום פינה ירושלמית על בית כנסת בעל חזית יפהפייה בליבה של ירושלים לא רחוק מהשוק, עם סיפור מעניין על אופיו ביחס למיקומו: בית כנסת חסד ורחמים
שכונת מזכרת משה בה שוכן בית הכנסת (בלב שכונות הנחלאות) הוקמה בתקופה בה השכונות חולקו לפי עדות, והיא נועדה למשפחות אשכנזיות, בעוד שכנתה אוהל משה יועדה למשפחות ספרדיות. הסיפור המעניין הוא שכל מי שיסתכל בחזית בית הכנסת, יוכל בקלות לאפיין אותו כבית כנסת ספרדי. ואם בתקופה בה העדתיות נשמרה בקפידה עסקינן, איך קרה שילוב הגלויות הזה?
בית הכנסת עצמו הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אך לפני כן הוא עבר כמה גלגולים. בתחילה הוא שימש כדירת מגורים אך השימוש המרכזי שלו ובאופן מעניין דווקא זה שהביא להפיכתו לבית כנסת, היה הפיכתו לבית מרזח מקומי, או בלשוננו כיום בר/פאב מקומי לעייפים לאחר יום עבודה, או לבטלנים במהלך יום עבודה.
יצחק ארמוזה, בן למשפחה בעלת שורשים עמוקים בארץ ישראל, שהגיעו ככה"נ מאיזור קטלוניה עוד לפני גירוש ספרד, שהתגורר בסמוך, התקשה לראות במוסד "הלא ראוי" בעיניו בליבן של שכונות בעלות אופי דתי. את המחשבות הוא העביר למעשים, וגייס כסף לרכישת המקום. לאחר שנרכש, הקימה בו משפחת ארמוזה בית כנסת עבור התושבים הספרדיים של השכונות הסמוכות.
את הדלת המובילה לעזרת הנשים מעטר השיר "אשת חיל" אשר מקדם את פני הבאות לתפילה. העיטור הגדול והמעניין הוא על דלת הכניסה הראשית לבית הכנסת, עליה חרוטות שתים עשרה אבנים יקרות, כנגד אבני החושן על בגדו של הכהן הגדול, וכנגד שניים עשר שבטי עם ישראל, ולכן בכל אחת מהאבנים מצוייר סמלו של השבט. וסמלי שבליבה של ירושלים שעושה את ישראל חברים, בבית כנסת ספרדי בלב שכונה אשכנזית, בא העיטור הזה של כל שבטי ישראל, להזכיר לנו שכולנו "בני איש אחד אנחנו" והחלוקה העדתית שייכת לפינות שקשורות להסטוריה.
עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה