פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
במקום בו הכל התחיל. לפחות בשבועות
כמעט שבועות שמח לכולם! ואין כמו חג שבועות כמו לעסוק רגע במקום "בו הכל התחיל" (אם אתם חדים, אתם זוכרים לפחות 3 אתרים תיירותיים שמכריזים על עצמם את ההכרזה הזו;), טוב לפחות המלוכה בישראל וסיפור המגילה וזוהי כמובן העיר בית לחם.
אז מה הקשר בין בית לחם לשבועות? בית לחם היא עיר סמוכה לירושלים, ולכן גם הגיוני למצוא שם בהסטוריה הרלוונטית למגילת רות, את אחת מהמשפחות הגדולות והחשובות של אותו הדור (בימי השופטים, לפני תקופת המלוכה) משפחתם של אלימלך ונעמי. משם משפחתם גם תצא לגלות במואב עקב הרעב והמצב הקשה בארץ, ולשם גם נעמי תחזור כמעט לבד, אחרי 10 שנים כשהמצב מתאזן, כמעט לבד, כי איתה חוזרת רות המואביה שמקבלת על עצמה את היהדות.
שם היא גם תמצא בהמשך את בעלה בועז. אפשר להגיד שבית לחם מייצגת לא מעט נשים גדולות בעם ישראל (עוד נראה בהמשך).
ואולי כל זה בכלל רק הקדמה הסטורית, כי מאותם רות ובועז, ובאותה בית לחם, יוולד ילד ולימים נער רועה צאן ומלך בשם דוד בן ישי, ומשם בעצם גם תחל מלכות ישראל (או יהודה אם להיות מדויקים בהתחלה) לדורות. אבל אחרי ימים גדולים של התפתחות, בית ראשון, בית שני, הגיע מרד בר כוכבא שמוקד ראשי שלו היה ממש באיזור (העיר ביתר הראשית, אבל גם סביבות בית לחם באל ערוב וכו') ועם קץ המרד, הגיע גם קיצה של בית לחם היהודית.
אני קופץ הרבה הרבה שנים קדימה, כששני אנשים (לא במקביל), הרב צבי הירש קלישר ממבשרי הציונות ונתן שטראוס נדבן ציוני (העיר נתניה, אז כן, על שמו) קונים בסביבות קבר רחל (עליו כתבנו כבר פינה נפרדת) שטח להתיישבות יהודית.
הם לא היחידים שיקנו שם שטח. גם שלטונות המנדט הבריטי יקימו בשטחי בית לחם בית סוהר גדול (אפשר להגיד שהוא היה המקבילה הנשית של בית הסוהר במגרש הרוסים בירושלים) וכולאים שם את מיטב בחורותינו לוחמות המחתרות. זוכרים כח נשי שיוצא מבית לחם? אז גם גאולה כהן שדרנית ולוחמת המחתרת תברח משם לא פעם אחת, ותראה לבריטים מאיפה, לא משנה, בקיצור הראתה להם מה זה.
בדור שלנו, בית לחם שוחררה בששת הימים, ואף נכבדי העיר (שהייתה ברובה נוצרית בשונה מרוב ערי יהודה הערביות שהיו ועודן מוסלמיות) ביקשו ממדינת ישראל להסתפח לשטחה. זה בינתיים לא קרה, ומה שכן קרה זה שהעיר הועברה במסגרת אוסלו לשליטת הרש"פ, למעט קבר רחל ששוכן כיום בפאתיה.
ואגב, אחרי כ1900 שנים, מאז ימי בר כוכבא וחורבנה, חזרה לפני מספר שנים ההתיישבות היהודית בבית לחם וסגרה מעגל...
ובנימה אישית. שבועות אצל חלקינו הוא חג המים, ואצל חלקנו הוא חג התורה ואצל חלקנו הוא חג הקציר. מצרף משפט יפה שנתקלתי בו:
"ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,פסוק אחד, ואפילו אות אחת"
אז אמנם אני לא הגדול בסיפור, אבל לגמרי מזדהה עם החלק של "מכל מלמדיי השכלתי" וזו הזדמנות להודות לכולכם על כל ההודעות שאתם מחזירים לי, מחכימים אותי ומלמדים אותי.
אז שיהיה לכולנו, חג שבועות שמח! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה