בית משיח ברוכוף

פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
*משיח אחד, שני אריות אחד, ושני בנקים אחד*

כמעט שבת שלום לכולם! והיום אנחנו בפינה ירושלמית, במרכז רחוב יפו לא רחוקה מהשוק והדוידקה *בית משיח בורוכוף*

הרבה פעמים, אנחנו עוברים ליד אותו מקום יום אחרי יום, ודווקא בגלל זה אנחנו מתקשים לראות בו משהו מעבר לחלק מהנוף. אחד הדברים שאני משתדל לעשות במהלך הסיורים שבהם אני מחפש חומר לסיורים לקהל, הוא לעצור רגע ולנסות ללמוד גם את המובן מאליו. אחד מהבתים האלו שנמצאים "על הדרך"הוא הבית הזה.
משפחת ברוכוף-ג'יהן היא משפחה בוכרית עניפה שאחראית על לא מעט חסד בירושלים של המאה שעברה (יתכן שגם בימינו, מוזמנים לעדכן אותי).
משיח (לא משיח ההוא, משיח הזה) אמנם נולד בבוכרה אבל את ילדותו הוא עשה עם משפחתו בירושלים, גדל בתורה, בחסד וגם בעסקים. אותם עסקים הביאו אותו להיות על קו ירושלים-מוסקבה-טשקנט עד שבסופו של דבר הוא גורש בימי מלחמת העולם הראשונה על ידי העותמאנים לאור נתינותו הזרה כמו מגורשים רבים. אבל הטורקים סיימו פה את תפקידם והוא חזר להמשיך במעשיו בירושלים.
שני מקומות שבו נטבע חותמו הם בית משיח, ובית היתומים הספרדי. משיח קנה את הבית שנבנה ב1908 ממשפחה גרמנית אחת מיני רבות שגרו בירושלים, והתגורר במקום בעצמו. ממש לא רחוק בצד השני של הכביש לכיוון אגריפס, הוא קנה חלקת אדמה נוספת ובה סייע יחד עם אחיו להקים בית יתומים עבור יתומי ירושלים שהלכו והתרבו במגפות וברעב בעוני הקשה בירושלים. למוסד זה נקדיש פינה נפרדת.
בית משיח נמכר בסוף שנות ה40 לרשת בנקים בינלאומית שהיו לה סניפים ברחבי הארץ. לימים הסניפים המקומיים עברו לבעלות מרכנתיל-דיסקונט ועד היום, שוכן במקום סניף של בנק מרכנתיל.
עד לפני 4 שנים, קיבלו את פני הבאים שני אריות בצידי הכניסה, כמו ברבים ממוסדות ירושלים הותיקים. אך בלילה חשוך אחד, נעלם אחד האריות כשהשני הצליח להיחלץ בעור שיניו, ולהישאר במקום. לאן נעלם האריה? כנראה נגנב, ויש שאומרים שמידי פעם אפשר לשמוע אותו שואג ברחוב יפו בלילות. או שזו בכלל הרכבת הקלה..או שזה החום בימים האלו;)
בקיצור, פעם הבאה כשאתם מטיילים ביפו, תעיפו מבט לעבר הבית, וקיראו עוד על פועלה של משפחת בורוכוף...
שבת שלום לכולם! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה