פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
תעשו הכל כדי לזכור! תנקמו! אל תשכחו!
כמעט שבת שלום לכולם. את המילים האלו השאיר אביו של ברוך שוב, כאשר הוצא להורג ליד וילנה. ברוך, מאחרוני הפרטיזנים, הלך השבוע לעולמו אחרי שנים רבות של עשיה.
המילים האלו הפכו להיות הצוואה של חייו. ברוך גדל במשפחה אמידה בוילנה, וילנה שסבלה קודם מנחת זרועם של הקומוניסטים, ואז מזו של הנאצים.
משפחת הוריו הענפה החלה קטנה, עם הוצאות להורג המוניות שביצעו הגרמנים ביערות פונאר. בהמשך, ברח ברוך, הקים יחד עם חברו את "מחתרת השניים". עם אקדח ותחמושת שעזרו לו הוריו לקנות.
מסע הבריחה היה ארוך, אבל בסופו של דבר חבר לשורות הפרטיזנים. איתם ביצע פעולות פשיטה על בסיסי הנאצים, במהלכן הרגו חיילים גרמנים והחרימו נשק רב לטובת המשך הלחימה.
"לא חשבנו לנצח אותם. אבל החלטנו לתת להם מכה ועוד מכה" הוא אמר. ב1944 הצטרפה היחידה שלהם, לצבא האדום בדרכו לכיבוש וילנה. העיר נכבשה אך כמעט כל משפחתו נרצחה כבר מזמן.
אביו של ברוך הוצא להורג יומיים לפני שברוך הגיע עם הכוחות לעיר. הוא סירב להכין מעיל מגווילי ספרי תורה, לקצין נאצי. חבר סיפר לו על הפתק שמצא קפוץ באגרוף אביו.
ברוך עלה לארץ, התחתן עם נלי שורדת השואה, והתגייס לשורות ההגנה. בהמשך עם קום מדינת ישראל וברבות השנים, שירתו הוא ושני בניו שנולדו לו, בחיל האוויר של מדינת ישראל.
הנקמה שציווה לו אביו, הנחתה אותו בעליה לארץ, בהקמת משפחה, בשירות למען המדינה, ובהנצחת השואה לאורך כל ימיו בתפקידיו ביד ושם ובעמותה להנצחת פעולות הפרטיזנים, יהו מעשיו אלו, ופינה זו, המשך לדרכו.
י' בטבת, צום תחילת המצור על ירושלים, ויום הקדיש הכללי לנספי השואה שתאריך הירצחם לא נודע. אנחנו, נמשיך לשאת את זכרם
שבת שלום! אביתר ליכטמןמורה דרך ומרצה