"אילנה", או בשמה המוכר יותר - גאולה כהן, חיפשה כל דרך לצאת מבית הכלא. הימים היו ימי המנדט, והיא נתפסה בעיצומם של שידורי רדיו למען המחתרת. מבית הסוהר ביפו, היא הועברה לבית הכלא לנשים בבית לחם, ניסתה לברוח משם, אך נכשלה.
"חיידק" הבריחה בער בה. חומות המתחם לא היו נראות כאפשריות לבריחה, והפתרון הגיע מחברה. "יש לי תרשים של בית החולים בירושלים. עכשיו רק נשאר לך להצליח להגיע לשם.." משימה לא פשוטה עבור מי שכבר ניסתה לברוח, וזרקורי השומרים היו מכוונים אליה...
"בלעתי טבק לסיגריות, כי אמרו שזה מעלה את החום" סיפרה גאולה. התלוננתי על כאבים בחזה, ועל דקירות בגב. אל כאבים בסינוסים ועל כאבי ראש, אבל שלטונות הכלא התעקשו לטפל בה דווקא בתוכו, כשהם מחפשים אחר המחלה המסתורית, וכפי שגאולה תיארה "הם לא הצליחו למצוא שום דבר, כי החיידק, חיידק הבריחה היה אצלי בראש".
ואז זה קרה. בהיסח הדעת, גאולה פשוט חלתה. היא לא תכננה את זה. דלקת ריאות חריפה שהשביתה אותה והביאה אותה למצב קשה, והפעם הייתה זו רופאת הכלא שהתעקשה שאת האסירה הזו חייבים לפנות לבית החולים בירושלים.
סידורי הביטחון סודרו, ותחת אבטחה כבדה, בעירפול הכרה, מצאה את עצמה גאולה במקום אליו ציפתה להגיע. תוך כדי שהיא מנסה להבין איך הגיעה לשם, המחתרת כבר הניעה את גלגלי הבריחה, ומפקדה "לוט" (יצחק חסון) כבר העביר אליה פתקים דרך רופאים ואחיות יהודיים מאנשי אמונם של המחתרות.
"את צריכה לבחור את היום ואת השעה" נאמר לה בפתקים. ולמה? כי גאולה הכירה את השומרים והסוהרות, את מידת עירנותם ואת החלפות המשמרות. והיא בחרה. "במשמרת של סת' נג'מה הסוהרת, אתם צריכים להגיע"
"ביום ראשון, בעוד 3 ימים, תהיי מוכנה, בינתיים תרגילי אותם למקלחות ארוכות שלך". המקלחת, הייתה המפתח לבריחה...איך בדיוק? ואיך קשורים שני ערבים ואישה בתרדמת לבריחה? נו נו, זה כבר לחלק הבא:)