כמה פעמים את מתקלחת ביום? צעקה הסוהרת על גאולה, שחזרה למקלחת שוב ושוב ("צריך לשטוף את כל החולי")..
בשבת, יום לפני הבריחה, אחרי מקלחת ארוכה מאוד, חזרה גאולה לשכב במיטתה, הושיטה יד בנוהל אל מתחת לכרית, ושם היא מצאה אותו. שעון יד קטן..
שעון יד? כן כן, הבסיס לכל פעילות מהסוג הזה, היא תיאום זמנים מדוייק בין כלל מרכיבי הפעולה. שעת היעד לפעולה נקבעה ל13:30 בצהריים, יום ראשון. "בדיוק בשעה הזו, את תלכי למקלחת כהרגלך, ובדרך תפגשי אדם ערבי, לבוש בגדים אירופאיים, עם פרח בדש בגדו. בתוך המקלחת, ומאחורי דוד המים, תמצאי פקעת בגדים של אישה ערביה כולל רעלה".
"ב13:35 בדיוק, את תשמעי צעקות בבית החולים. זה השלב שלך לברוח החוצה, דרך השער הראשי של בית החולים". "ואם יבדקו את תעודת הזהות שלי ביציאה תוך כדי המהומה?" חשבה גאולה בקול. והכתוב בפתק כאילו ענה לה מראש "אין בודקים ערביות עם רעלה מלאה".
יוצאים לדרך
השעה 13:29 הגיעה, וגאולה נדרכה. "יקרה או לא יקרה?". ההתלבטויות נגמרו דקה אחרי זה. בצעדים כבדים (מפאת מחלתה האמיתית) היא עשתה את הדרך למקלחת. מולה עבר גבר ערבי לבוש בגדים אירופאיים, עם פרח בדש בגדו.
היא נכנסה אל המקלחת, בחיפוש קצר מצאה את פקעת הבגדים והחלה לנסות ללבוש את הרעלה שוב ושוב, על פי ציור שהוטמן יחד עם הבגדים (בשלב הזה, כל אחת מהקוראות שניסתה אי פעם לשים מטפחת כיסוי ראש, תוכל להזדהות עם הסיטואציה;) כשהצליחה סוף סוף, שמעה את צעקות הקוד מהמסדרון: "ימה! ימה"
בחדרה של גאולה, זה שעזבה כבר 5 דקות לפני כן, התחוללה מהומה אדירה. 2 גברים ערבים, הלכו שם מכות רצח, כשהשוטר והסוהרת שהשגיחו על המקלחת, הלכו להפריד בין הניצים. גאולה לא הבינה את מהות המהומה אבל דבקה בתוכנית.
היא יצאה מהמקלחת, עושה את דרכה החוצה מבית החולים הממשלתי הירושלמי, וממש מחוץ לשער, שבו אכן לא בדקו אותה, מצאה את דרורה, חברת מחתרת אחרת, שותה גזוז מחוץ לקיוסק סמוך. גאולה חברה עליה, והוברחה.
פתאום נשמעה אזעקה בכל המרחב. גאולה שכוחותיה אזלו, איבדה את ההכרה. היא התעוררה כעבור שעות במיטה לא מוכרת, וניסתה להבין האם היא הצליחה או לא?
אז האם היא הצליחה? מי היו הערבים שהלכו מכות? האם התכנית עבדה כמצופה? שאלות מצוינות, שעליהן נענה בפינה של מחר...החזיקו מעמד:)