פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
צעקות גיאופוליטיות למרגלות החרמון
שלום לכולם! והיום אנחנו בפינה צפונית ביותר, שנושאת איתה גם מטען גיאופוליטי: ברוכים הבאים ל גבעת הצעקות במג'דל שמס.
בפאתיו המזרחיים של מג'דל שמס, נמצאת גבעונת קטנה שקיבלה, כמו הגבעה שמולה מעבר לגבול, את השם "גבעת הצעקות". אל תחפשו איזושהי עליה תלולה, אלא בעיקר סמליות. הסיפור מתחיל ב1967 תשכ"ז במהלך מלחמת ששת הימים, כאשר לקראת סוף המלחמה צה"ל החל בהסתערות לעבר הגולן שנתקלה באש חזקה ברמת הבניאס, ולאחר שצלחו את המכשול הזה, שעטו כוחותינו לעבר מרכז הרמה ומזרחה.
כשבדמשק כבר ניתנה ע"פ חלק מהמקורות הוראה לפנות את השגרירויות הזרות, והחלה מחשבה על פינוי תושבי העיר, עצרו הכוחות באופן כללי בקווים המוכרים לנו כיום (בערך). בעוד רוב הישובים הצ'רקסיים, עלאווים ואחרים ברמת הגולן התפנו או פונו, רוב מוחלט של תושבי 4 הכפרים המוכרים לנו כיום נשארו במקומם. כפר דרוזי נוסף בשם ח'אדר, שהיה כמו כפר תאום של מג'דל שמס, נותר מעבר לגבול, ויצר מציאות חדשה עבור משפחות רבות שחולקו בין שני הכפרים.
שניה לפני הצעקות, הסיפור הולך ומסתבך. במלחמת יום הכיפורים, לאחר 5 ימי בלימה, צה"ל הפך את הקערה על פיה והחל בהסתערות לתוך סוריה, כאשר במסגרת ההסתערות הזו הוא כבש שטחים בחרמון ולמרגלותיו, שקיבלו את השם "המובלעת הסורית" ובתוכם שימו לב: הכפר ח'אדר. שמחה וששון נרשמו בסמטאות ח'אדר ומגדל שמס עם האיחוד המרגש. אלו נגדעו בשנת 1974 כאשר במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה הוחלט להעביר לסורים את שטח המובלעת, ובתוכה שוב, ח'אדר, ושטחים נוספים שהיו בידינו עוד מששת הימים (כמו העיר קונטרה).
נחזור לצעקות. המצב בין ששת הימים ליום הכיפורים. ומשנת 74' עד היום, יצר חיץ בין בני אותן המשפחות שחולקו בין חאדר למג'דל שאמס. בימים של טרום טלפון בכל בית (ואפילו zoom לא היה, לא יאמן) הדרך לתקשר עם הקרובים הייתה לצאת לגבעה הסמוכה לגבול, כאשר מהצד השני, על גבעה קצת יותר רצינית (היום שוכן עליה בסיס צבאי סורי) עומדים הקרובים, ומנהלים שיח של "מה נשמע, מה שלום הילדים, מה המתכון לעוגיות" וכו' בצעקות. כהזמנים השתדרגו טכנולוגית, והמגאפונים נכנסו לשימוש, השיח היה קצת יותר יעיל, כי גם יכלו לשמוע את התשובות אחד של השני.
ככל שהתקדמנו, ונמצאו אמצעים יותר יעילים לתקשר, הפכה הגבעה למקום סמלי יותר שמשמש באירועי איזכור. (ואני לא נכנס פה למורכבות סיפור הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן, זה כבר לסיור שלם, תוכלו למצוא מידע רב ברשת) כאשר המפורסמים ביותר שהיו בעשור האחרון, היו ימי האיזכור להקמת המדינה (יום הנכבה בעגה הסורית) ולפרוץ מלחמת ששת הימים (יום הנכסה בעגה הסורית) כאשר במסגרתם הגיעו מאות ואלפי סורים לגדר, וחלקם הצליחו לפרוץ אותה ולצעוד ברחובת מגדל שמס. המקום עלה לכותרות גם בהקשר למרד האזרחים בסוריה, כאשר תושבי מגדל שמס קיימו עצרות במקום כהזדהות עם אחיהם בכפר ח'אדר שהותקפו ע"י כוחות ג'בהת א-נוצרה ודעא"ש.
איך מגיעים? waze: גבעת הצעקות. אין אתר מוסדר במקום, אלא מדובר על כל השטח סמוך לגדר המערכת, מתאים לביקור על הדרך ולא במיוחד. קחו בחשבון שלאור הקירבה לגדר (מטרים ספורים), אם יש התחממות בגיזרה הזו ספציפית דחו לפעם אחרת.
.
עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה