שני הגיבורים שחזרו מן המתים
לפני כ47 שנים, אחרי מלחמת יום הכיפורים עשה את דרכו אדם בשם ניר עתיר, מצפון הארץ אל יבנה. מטרת השליחות הייתה קשה. ניר היה בדרכו לבית הוריו של חברו לגדוד (74 חטיבה 188) יצחק נגרקר כדי לספר להם על נסיבות נפילת בנם ועל מעשה הגבורה שלו.
הוא בא לספר להם שאחרי שהסורים כבשו את תל סאקי וניסו לחסל את עשרות החיילים המתבצרים בבונקר הקטן, ביקש המפקד מנחם אנסבכר שהיה פצוע בעצמו (והבין שאם לא יעשה את הצעד הקשה ביותר יהרגו כל הנוכחים עימו), מתנדב שילך למסור לסורים שהם נכנעים. היה זה רגע אחרי שRPG נורה אל פנים הבונקר.
ניר רצה לספר להורים של יצחק, שבנם, חברו לצוות הטנק לחם בגבורה לאורך כל הדרך. וכשנדרש מתנדב לצאת חשוף הסורים, הוא קם ויצא בלי לשאול שאלות.
הוא רצה לספר להם שמיד אחרי שהוא יצא, שמעו החבר'ה צרורות ירי, והבינו שנגרקר נהרג. הוא רצה לספר להם שמיד אחר כך הם הבינו שזה הסוף, שלפו רימונים, והחזיקו אותם חזק חזק ביד, כי הבינו שהסורים יכנסו פנימה. אבל הסורים לא נכנסו. לקח זמן, והתקפות נוספות, אבל בסופו של דבר החבר'ה מהבונקר חולצו. זה מה שניר רצה לספר להוריו של ניגרקר. על בנם הגיבור.
אבל, כשנפתחה הדלת בבית ביבנה, לא הוריו עמדו שם. אלא יצחק עצמו. הנשימה של ניר נעתקה ותכף הוא הבין גם למה יצחק היה בהלם גם הוא.
כשיצחק יצא מהבונקר אכן נורו אליו צרורות אך הוא התחמק מהם. הסורים תפסו אותו בסופו של דבר והחליטו להשאירו בחיים בגלל סרבל הטייסים שלבש. אבל הוא שריונר! איך הגיע אליו סרבל טייסים?
לפני המלחמה זכה הכח שלהם בתחרות ירי, וזו הייתה המתנה שהם קיבלו. ואולי זו שהצילה את חייו מכיוון שהסורים ראו בטייסים "אס" או קלף זהב, ולכן הוא נלקח לשבי.
כשיצחק יצא מהבונקר, הוא שיכנע את הסורים שבתוך הבונקר רק 3 חבריו לטנק היו (ולא רבים שבאמת היו שם) וכולם מתו, ולכן אין להם מה לחפש שם יותר. השקר הזה, הציל את חייהם. כשהיה בשבי סיפרו לו הסורים שכל מי שהיה על התל נהרג ולכן חשב שניר גם הוא בין המתים.
שני הגיבורים שעמדו על פתח הדלת נפלו איש על צוואר רעהו, ומאז הם מספרים את סיפורו המדהים של התל וגיבוריו. ולנו, לנו יש חובה לשאול, ולהתעניין, ולספר הלאה, ולחבק ולהעריך את אלו שנשארו שם על התל בגופם, ואת אלו שגופם איתנו אך התל והמלחמה נותרו חלק מהם...גיבורים
להצטרפות לפינה היומית: אביתר ליכטמן 0547728242