החרדל - פרח אביבי לא רחוק מהבית

פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן

שלום לכולם! 

הפעם בחרתי  להביא פינה על צמח מעניין שאצל רבים מאיתנו גדל במרחק של עד 100 מטר מהבית: החרדל. אז בכל מרחבי ארץ ישראל כמעט פורח עכשיו החרדל, צמח שמגיע לגובה של כמטר, ומציף לנו את הארץ בצהוב, ובריח עז של...חרדל. הפרח שייך למשפחת המצליבים (יחד עם הצנון, הלפת ועוד). אחד החומרים שיש בו, גליקוזיד, לא מתאים לאוכלי עשב, ולכן פרות וכבשים נמנעות מלאכול אותו, מה שמשאיר אותו פורח בהמוניו בשטח.

הצמח בוית כבר לפני כ4000 שנה ככה"נ באיזור אסיה, והרומאים אפילו שילבו את המשחה שהכינו ממנו (ממרח החרדל) בספרי תבלינים שלהם מלפני 1600 (1) שנים. במקורותינו, הוא נחשב למעדן מלכים, ורב חסדא בגמרא אומר אפילו שמתנות כהונה (החלקים בקורבנות שהיו נשארים לכוהנים), חייבות להיאכל יחד עם החרדל, כי הן נאכלות כמו על שולחן מלכים.

אז מנסיון טעימתי אוכל להגיד לכם שלעלי החרדל הירוקים (אחרי ניקוי טוב) יש ממש טעם של לפת או קולורבי (אשתי לא מסכימה איתי על זה). לניצני החרדל והפרחים, יש טעם כמו של חזרת של פסח, אשתי כן מסכימה איתי על זה;) והם יכולים לשמש אחלה תבלין לסלט. את הממרח עצמו מכינים מהגרגרים, אבל זה פחות עניין ביתי (מה גם שיש כמה סוגי חרדל). הדגש הכי חשוב הוא לא לאכול צמחים בלי שבפעם הראשונה זיהיתם אותם עם מישהו בקיא, כדי להימנע מאכילת מינים לא ראויים

אז יאללה, הציצו מהחלון או צאו (עד 100 מטר! ורק לבד ולפי ההנחיות) ותחזו בפריחה הצהובה:) עד כאן להיום, אביתר ליכטמן מורה דרך ומרצה..