הקיוסק הראשון של תל אביב, והראשון בארץ ישראל

פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
פיצוציה הסטורית בין הרצל לרוטשילד
שלום לכולם! והיום אנחנו עם פינה הסטורית על מוסד שכולנו חייבים לו את שמחת חיינו בכל פעם שמתחשקת לנו איזו פחית או שיש לנו דודא לחטיף: הקיוסק או יותר מדויק לעניינו: הקיוסק הראשון בארץ ישראל

אז הקיוסק הראשון (הרשמי לפחות) בארץ ישראל נפתח כמובן ב"עיר העברית" הראשונה, ברחובותיה הראשונים בין רחוב הרצל לשדרות רוטשילד (שקמו רק לאחר מכן) או כמו שמופיע בהחלטת המועצה "בבולבאר (שדרות), ויוזם הבאתו להחלטת מועצת העיר, היה עקיבא וייס, ממייסדי העיר. בהגשת הפניה למועצת העיר הוא העלה את צורך הפועלים העובדים באיזור בפיתוח העיר ובבניה, באפשרות לקניית גזוז ו"דברים נוספים" (לא, לא מדובר על חגיגת וסמי פיצוציות;).

הרעיון היה להקים מבנה קטן, שימכור מוצרים קלים ושתיה "על הדרך" לעוברים ולשבים ויופעל במכרז מתחדש מידי שנה על ידי מפעיל חיצוני. ההוראות לא היו כמובן רק תוכניות, אלא גם אסתטיות: הוחלט שהקיוסק יבנה מעצים מסוימים ולא מלבנים, ושעלות בנייתו תהיה 450 פראנק (שהיה אחד מהמטבעות הבולטים הסחירים בארץ באותה תקופה).

ההחלטה אושרה אך עם סייג קטן: חל איסור למכור במקום משקאות אלכוהוליים (גם לפני 23:00;). מה כן מכרו במקום? האחיות מרים ואלישבע המוכרות בקיוסק הצר שהוקם (2X2 מ') מכרו בעיקר שוקולדות ומיצי גזוז מתוקים והרוכשים העיקריים היו תלמידי גימנסיה הרצליה שהגיעו לשם בין השיעורים. הבעלים של הקיוסק היה מר קיסילוב, וע"פ הוראות המועצה שנתיים לאחר תחילת פעילותו, היה עליו לסגור את המקום בשעה 23:00 בלילה "למעט לילות בהם מתקיים נשף או חזיון בתל אביב, שבהם יוכל להפעילו עד גמר החזיון".

מאז, נפתחו בתל אביב נפתחו כבר הרבה קיוסקים, אבל מי שיעבור בסמוך למיקום הקיוסק הראשון (מוזמנים לקחת שיעורי בית ולברר האם הוא קיים היום) עוד יצליח לדמיין את ריח הגזוז המתוק וטעם השוקולדות...
עד כאן להיום:) אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה