הקיוסק של הדודה מרי - סיפורו של מקום

פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
הדודה של לבנון
כמעט שבת שלום לכולם! הפינה היום היא פינת סיכום למוסד מיתולוגי, שאמנם לא פועל כבר 20 שנים, אבל נסגר סופית השבוע הקיוסק של הדודה מרי

הגדר הטובה במטולה (שער פאטמה) הייתה אחד מהמעברים המרכזיים בהם צעדו חיילי צה"ל בזמן שהיית צה"ל בלבנון, פנימה אל ארץ הארזים. החיילים היו מתרכזים במקום לפני הכניסה בשיירות אל עבר המוצבים, וביציאה לפני החזרה הביתה.

במקום הזה חיכה להם מזנון שהפעילה אותו ה"דודה מרי" (לצד מזנונים נוספים של יוכי ומשה ועוד). מרי היא מרים פיינר ז"ל שהייתה מקבלת את החיילים בקפה חם, בורקס טעים והרבה אהבה.

גם חבילות הדואר שהיו נשלחות אל החיילים ומגיעות למטולה וקרית שמונה היו נאספות על ידי מרי ובעלה, ומחכות לחיילים במקום. חיילים שהיו נתקעים בשעות לילה מאוחרות, בקיץ חם או בחורף קר, היו נאספים לביתם למנוחה עד שיהיה סביר לצאת שוב.

בוגרי מלחמת לבנון הרבים מספרים שהיא הייתה זוכרת את שמם של כל החיילים שעברו אצלה, כאשר רבים מהעוברים היו משאירים דגלי יחידה חתומים על ידם, עד שהיא חדלה את המנהג, לאור העובדה שרבים מהחותמים לא חזרו..

הקיוסק פעל עד הנסיגה בשנת 2000 (השער עד 2003) ומאז הוא נשאר במקום זכרון לימים אחרים, ולאט לאט התפרק. היום הגעתי להדריך במקום ונדהמתי לגלות שבמהלך השבועיים מאז ההדרכה הקודמת, הוא פורק, לאור מצבו הרעוע, וגם כדי להקים במקום אנדרטה לנופלי צד"ל (סיפור ותיקון ראוי בפני עצמו) ובהמשך מתוכנן לקום גם מוזיאון למלחמת לבנון, בשטחה של מטולה...

מלחמה שראוי שנכיר יותר ויותר את סיפורה, ואת סיפורם של נופליה שבגופם הגנו על ישובי הצפון.

הקיוסק של דודה מרי, רות סוף.שבת שלום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה