פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
בין חובבי ציון, יום הולדת למונטיפיורי, והקונגרס הציוני
לילה טוב לכולם! ממש ברגעים אלו לפני 137 שנים, קורה אירוע מרכזי מאוד בעולם היהודי ציוני, שלא רבים מכירים, אך השפעתו רבה על התהוותה של מדינת ישראל בהמשך. אבל שניה לפני שנספר על ועידת חובבי ציון בקטוביץ אני חייב לספר שלפני 161 שנים ממש מחר, נחנכת שכונת משכנות שאננים בירושלים. אבל בואו, אנחנו לא מערבבים פינה בפינה..אז למה אני מספר לכם? כי יש לכאורה קשר בין שניהם. קשר קונספירטיבי. הישארו עימנו;)
הכל מתחיל באמצע המאה ה-19. התעוררות ציונית שוטפת את העולם היהודי ממזרח וממערב מצפון ומדרום. הכמיהה לציון שתמיד הייתה שם בפנים, מתחילה לפעפע (מכל מיני סיבות) בקרב יהודי תימן ויהודי רוסיה, במרוקו, ברומניה ובאתיופיה ובכל קצוות תבל. באיזור רוסיה רבתי ובמקומות נוספים באירופה, מתחילות להיווצר אגודות קטנות שמנסות להפוך את השאיפה הזו לעניין פרקטי. כספים מתחילים להיאסף, דרשות נאמרות בבתי הכנסת וב"קלובים" - המועדונים היהודיים, וחלוצים עושים דרכם כבר לארץ ישראל.
באותה תקופה, הציונות בחלק מהמדינות המדוברות הייתה דבר בעייתי בעיני השלטונות, והתארגנות גדולה ופומבית בקריאה לעלות לארץ הייתה מסוכנת. מאידך, יכולת פעולתם של אגודות קטנות למען חזון גדול היא קטנה. ולכן החליטו לכנס ועידה של כל האגודות האלו, שתתקיים בעיר קטוביץ, בחבל שלזיה בגרמניה. אגב, זוכרים את מונטיפיורי? אז הכיסוי הרשמי לאירוע היה "בואו נחגוג 100 שנים לסר משה מונטיפיורי ככה הם לא יחשדו בנו".
מפה לשם, למעשה האירוע הזה היה ההתארגנות הלאומית-ציונית הראשונה, והמיוחד בה היה שהנוכחים היו מגוונים ובין ראשיה היו הרב שמואל מוהליבר יהודה לייב פינסקר ומשה לייב לילינבלום שייצגו זרמים שונים ביהדות, אך שאיפה אחת שחיברה את כולם.
בין מסקנות הועידה היו שצריך ועד מרכזי אחד שירכז את כלל האגודות הללו. הוא יאסוף את הכספים בצורה מרוכזת עבור המתיישבים והמושבות בארץ ישראל. כוחו של וועד כזה הוא גם ביכולת להניע מהלכים גדולים מול השלטונות אם זה מול שלטונות רוסיה בתקווה שיאפשרו פעילות נגלית של האגודות הקיימות בשטחה ואם זה מול השלטון העותמאני בארץ ישראל.
יש הרבה דיונים לגבי משמעותה של הועידה והשפעותיה, איך אין ספק בכך שהיא הכשירה את הקרקע לדיבורים על ציון כמקומו של העם היהודי, מה שמובן לנו מאליו היום, אך לא היה מובן בתקופה בה יהודים סבלו מפרעות ובנקל יכלו לחפש רק מקום לשים את הראש בביטחה. אפשר להגיד גם שהיא הכשירה את הלבבות לקונגרס הציוני הראשון שיבוא 13 שנה לאחריה, ואחריו כמו שאומרים כל השאר היסטוריה..
ובעיניי הכי חשוב לזכור, שדווקא מתוך היכולת להכיל דעות והשקפות שונות, כאשר המטרה משותפת, דווקא הקרקע הזו מצמיחה בסוף דברים טובים...עד כאן להערב! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה..
להצטרפות לפינה היומית: 0547728242