פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
זוכרים את כולם
שלום לכולם! היום, ה' באב תש"פ לפני 6 שנים, במסגרת מבצע 'צוק איתן', נערך באיזור רפיח שבדרום רצועת עזה אחד הקרבות הקשים ביותר שכונה יום שישי השחור ועד היום לא הגיע אל סיומו.
היה זה בעיצומה של הלחימה במסגרת מבצע צוק איתן למיגור הטרור מעזה, ובשלב הזה שלה, התמקדו כוחותינו בהשמדת מנהרות. בשבוע שלפני כן, התקיימו מגעים להפסקת אש, שכצפוי, הופרו על ידי החמאס.
באותו יום שישי, אחרי הפסקת אש נוספת, בזמן שחמאס יורה רקטות על ישובי הדרום, פעלו כוחות סיירת גבעתי בפיקודו של בניה שראל לאיתור מנהרות בגזרת רפיח.
במהלך פעילות היחידה, פרצה חולית מחבלים מתוך אחת המנהרות, תוך אש בלתי פוסקת לעבר הכח. בניה נפל, ויחד איתו ליאל גדעוני. הדר גולדין נחטף לתוך המנהרה, כשסגן איתן פונד וסג"מ מתן חורש נכנסים תוך סיכון חייהם אל עומק מנהרת המחבלים כדי לחלץ את הדר.
כוחות צה"ל קיבלו הוראה להפעלת נוהל חניבעל שמטרתו מניעת החטיפה ונסיגת החוטפים בכל מחיר. אש כבדה הומטרה על רפיח, אך הדר לא נמצא, עד היום.
בקרב התגלתה הרעות הצה"לית במלוא עוצמתה, ולנו נותרה משימה לגלות רעות אזרחית ולזכור כל יום את הדר גולדין ואת אורון שאול שהיו בקו החזית עבורינו, ונשארו מאחור, עד שיחזרו. כי רעות שכזו לעולם, לא תיתן את ליבנו לשכוח.
אסיים במילותיו של הדר, בזמן ביקורו בפולין, עת ירד מאחד מקרונות הרכבת בסמוך לאושוויץ: אני הולך לרדת עכשיו מהקרון, כמו הרבה יהודים כמוני. הם צעדו בדרכם האחרונה ובמותם על קידוש ה' או בהשרדותם בקידוש החיים, אני צועד מפה לדרך שהורו לי. לצמוח מהעפר
"אני יודע לאן אני הולך. אני הולך למדינת ישראל, המדינה שלי ושלנו, ואני מבין בזכותכם מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה. וכשאני מסתכל פנימה אני יודע שיש לי את הכוח לתת מעל ומעבר וגם זה מכם."
הדר גולדין, שנתן מעל ומעבר
עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה