פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
ירְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר, וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ. וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת. תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם, קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת
כמעט שבת שלום לכולם❤️. כבר מנעוריי, אחד מהשירים שפורט לי על הלב לפני כניסת השבת הוא השיר ירדה השבת על בקעת גינוסר. אולי זו המנגינה הנוגה, ואולי זה החיבור בין העולם השבתי לעולם הקיבוצי, אבל בי הוא נוגע, וזה סיפורו:
יהושע רבינוב, מחבר השיר, הגיע מהעיירה פינסק בבלארוס, יחד עם אשתו ברכה. עוד שם, הוא ינק ב'חיידר' תורה לצד עברית וציונות, ולימים כשהמלמד נתן את בירכתו, יהושע וברכה בת המלמד נישאו, עלו לארץ והיו ממייסדי גבת שבעמק.
באחד מימי שישי, לקראת שבת בה התארח בקיבוץ גינוסר ששוכן בבקעת גינוסר בצפון מערב הכנרת, הוא יצא לטייל למרגלות הארבל המרשים, בסמוך לעין חמאם שבואדי חמאם-ואדי היונים בתרגום מערבית.
את השם קיבל הואדי לאור קינון היונים הגדול בחרירי מצוק הארבל והר ניתאי הסמוך. לקראת השקיעה, עם מעופם של היונים לקיניהם, ובזמן שהקוצים זוהרים בלהט החמה, חזר רבינוב לגינוסר, שם מצא את החברים בשירי קבלת שבת קיבוצית. החוויה הנופית, הקולית והארצישראלית, נחרטה אצלו ונכתבה למילות השיר.
כשהשיר הגיע למלחין דוד זהבי הוא נדלק וחיבר לו מנגינה. והשיר הפך להיות חלק מקבלת השבת של קיבוץ גבת וכמו המנון של קיבוץ גינוסר.
השיר נגע ברבים אולי בגלל החיבור בין נוף ארצישראלי, הרבה ציונות והיסטוריה שקופלה שם בבקעת גינוסר וגם זכרונות מבית אבא של רבים מבני הקיבוצים שעלו בשיר, ואולי גם אותנו היא מלמדת על חיבור פשוט בין כל המרכיבים האלו, ושלנו כחברה. אולי
הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּזעֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּרזְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָרלְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת
שבת שלום❤️אביתר ליכטמן מורה דרך ומרצה.