פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
נדידה המונית, חסידות ודרישת שלום לירושלים
ערב טוב לכולם! אז ככל שההנחיות זורמות אלינו, היכולת שלנו להתרחק מהבית הולכת ומצטמצמת והחלטתי בפינה היום להביא תופעה, שמאפשרת לנו ברבים מהמקרים לצאת אל המרחב הצמוד לבית ולראות אותה, או כמו שאומר השיר: "נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות". נדידת החסידות
אז ממש בימים אלו, כשהשמים סגורים כמעט לגמרי לטיסות, יש אוכלוסיה שעליה אין הסגר. למעלה מחצי מליון חסידות עושות את דרכן מארצות החום באפריקה, לארצות ה(מ)קור שלהן באירופה ואסיה. אחרי החסידות יגיעו עוד כחצי מליארד (!) ציפורים נוספות במסגרת נדידת האביב.
את החסידות נראה לרוב עומדות למנוחה בשדות (בהם הן מחפשות בין השאר נברנים ומכרסמים נוספים שישמשו להם כמזון) או על עמודי תאורה וחשמל, חולפות מעלינו בשמים, או במראה הכי מרהיב בעיניי: במעגלים כאשר הן מנצלות את התרמיקות. האדמה בימים הקיציים (תתעלמו רגע ממה שקורה עכשיו בחוץ) מתחממת ומחממת את האוויר הסמוך אליה שעולה למעלה. החסידות, ציפור גדולה וכבדה, מנצלות את האוויר החם כדי להתרומם ובעצם "לקבל תנופה" לקראת התעופה הלאה וכך הן חוסכות הרבה אנרגיה.
ואנקדוטה מעניינת: אחד מהשירים היפים של להקת שבא ושלמה גרוניך, נכתב על ידי חיים אידסיס ונקרא שיר החסידה. הוא פותח במילים "שימלה שימלה, אגרצ'ן ירוסלם דנה?" = חסידה חסידה, ארצנו ירושלים בסדר? אצל יהודי אתיופיה החסידה בדומה לדברים רבים אחרים סימלה את הגעגוע והכמיהה לירושלים. הם הסתכלו על החסידות שעשו את דרכן מאתיופיה לארץ ישראל וכמו ביקשו מהן לדרוש בשלום ירושלים...
עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה