שלום לכולם! והיום אנחנו עם הסיום המרגש;) של הטרילוגיה על בירת הנגב שלנו, ועם המעבר מהתקופה הבריטית אל התקופה הישראלית המשגשגת..סיפורה של באר שבע חלק ג'
במהלך חודש מאי 48' (וגם קצת לפני כן) החלו הבריטים בעזיבה הדרגתית של ארץ ישראל. באר שבע שהייתה עיר רובה ככולה ערבית (עם אחוז אפסי של יהודים) הייתה צפויה גם להיות בשטחי המדינה הערבית ע"פ החלטת החלוקה. כשהבריטים עזבו את העיר, החליפו אותם המצרים (כאשר כוחותיהם הורכבו בעיקר מתומכי האחים המוסלמים, ואליהם הצטרפו כנופיות מקומיות) שכבשו אותה, כחלק מתכניתם להשתלט על מרחב הנגב והדרום (וכנראה גם יותר).
אבל המצרים מתכננים תכנונים וחטיבת הנגב צוחקת. לפחות בשלב של אחרי הקרבות. שני גדודים מחט' הנגב בתוכם כח "הקומנדו הצרפתי" (כח ישראלי שהורכב בעיקר מדוברי צרפתית, יהודים ונוצרים בוגרי מלה"ע ה-2, שלהם נקדיש פינה נפרדת)..הכוחות נכנסו לעיר דרך החלק ה"חדש" שלה ולאט לאט צמצמו לעיר העתיקה, תוך קרבות מאתגרים באיזור תחנת הרכבת עליהם התגברו עד שהגיעו למבנה המשטרה, בו התמקמה המפקדה המצרית.
כמה פגזים על מבנה המשטרה הבהירו למצרים ששליטתם בת ה-4 חודשים בעיר הגיעה אל סיומה, והם הגישו את כתב הכניעה לכוחותינו. בן גוריון שאולי כבר פינטז אז על לשתות משהו קר בלב מדבר בשנות זקנותו, שלח אל הכוחות הלוחמים משפט שמדגיש את הקשר ההסטורי שלנו למקום שלכאורה היה עוד עיר ערבית. "בדמכם חידשתם את הקשר עם אברהם אבינו" הוא כתב להם, וחיבר את המלחמה על באר שבע החמה ובאותה עת גם קצת "חור" אל שאר חלקי הארץ.
שחרור באר שבע היה הפתח לשחרור חבלי ארץ נוספים במבצעי לוט ועובדה, וגם היה הפתח להתפתחותה צעד אחרי צעד של אחת הערים הגדולות והמרשימות בישראל, ומה הכי חשוב? ש"גם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח" אז לחיי באר שבע:)
אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה
להצטרפות לפינה היומית: שלחו הודעה ל0547728242