סיפורו של יעקב משה איזקוביץ ומשפחת איזקוביץ - לוחמי משמר הירדן

פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
בין משמר הירדן, תל אביב וראש פינה
כמעט שבת שלום לכולם!
על המושבה משמר הירדן כבר כתבתי פה בעבר כמה פעמים. אבל אתמול היה משהו שונה. לשמחתי נכחו בהרצאה למעלה מ200 מאזינים, ומאז ועד עכשיו אני מקבל ללא הפסקה עוד ועוד סיפורים.

אחד הסיפורים המרגשים שהגיע לפתרונו רק לפני 7 שנים, הוא סיפורו של יעקב משה איזקוביץ. אבל רגע לפני משה, אספר על אח שלו, מרדכי אייזקוביץ, שהספיק לברוח מרומניה לפני השואה, עלה לארץ ישראל, וכמו רבים שהגיעו אל הנחלה והמנוחה, חש להציל את אחיו הדוויים באירופה, והחליט לחזור ולהלחם בנאצים, הפעם בבגדי הבריטים, במסגרת הבריגדה היהודית. לאחר השחרור מהמלחמה, במסגרת ארגון ווג'ווד שאיגד תחתיו בית"רים יוצאי מלחמת העולם ה-2, יחד עם אשתו טובה, כשהם שוב לא מצליחים למצוא מנוחה בחיי המנוחה, החליטו להיקרא לדגל ולעלות למשמר הירדן ולסייע בשמירה על המקום הכ"כ אסטרטגי.

אל השניים הצטרף גם האח יעקב משה, שגויס ללא גיוס רשמי, לשורות האצ"ל ולקח חלק פעיל בשמירה במושבה. ביום נפילתה של המושבה, ממש רגע לפני שהסורים פשטו על בתיה האחרונים, החליטו כ-5 מהמגינים ובהם משה שהם לא נופלים חיים בידי הסורים, והקרב שלהם עוד לא נגמר והחלו לברוח לכיוון איילת השחר, ככה"נ במטרה להזעיק תגבורת. האח מרדכי, הספיק לראות את פגזי השריון הסורים הורגים את אחיו, רגע לפני שהוא ואשתו הלכו לשבי ארוך בדמשק, מלא בעינויים וחזרה כואבת לאחר מכן אל שרידי המושבה שלא תשוב להיות ביתם.

במשך 65 (!) שנים נחשב האח יעקב משה, כחלל שמקום קבורתו לא נודע. ולמשפחה נותרה רק אבן זיכרון בגן הנעדרים בהר הרצל, ללא מצבה ממשית וקבר ישראל. אבל בשנת 2013 חל המפנה. בבית העלמין בראש פינה, לצד עשרות קברי חללי הקרב ממשמר הירדן, נותרו שניים ללא שם. אבל מה שלא היה ידוע, הוא שבבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב, התגלה קבר של נופל הקרב במשמר הירדן, שנקבר כאלמוני. באישור צבאי נפתח הקבר, והממצאים אישרו את הידיעה.

יעקב משה אייזקוביץ, נטמן בתחילה כאלמוני, ובסערת קרבות תש"ח, גופתו הועברה לתל אביב. שניים מחבריו, אברהם שטרלינגר ושלמה לוי, נטמנו כאלמונים בבית העלמין בראש פינה. בשנת תשע"ג -2013 65 שנים לאחר האירועים, בטקס מרגש בנוכחות אחיינו של יעקב-משה, יצחק אייזק(וביץ), הועבר הלוחם לקבורה בראש פינה, לצד חבריו, והפעם נושא את שמו האמיתי. ואולי בתיקון הסטורי שנים לאחר מכן, אומרת להם המדינה, וגם אנחנו. אף אחד מהנופלים איננו אלמוני. כולנו משפחתם.

שבת שלום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה