פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה וקראה: אבא!
שלום לכולם! והיום בפינה סיפור של ילדה קטנה בראשון לציון, שהוא גם סיפורה של תקופה, וסיפורו של יהודי שנתקע בחו"ל לא בגלל קורונה והמאמצים לחילוצו.
בימי מלחמת העולם הראשונה, סבלה ארץ ישראל רבות. שילוב מקביל של שלטון עותמאני מושחת שלא שבע בצע, מלחמת עולם נגד אותו השלטון ששלט גם בארץ ישראל, גיוס יהודים רבים לצבא, גירוש יהודים, מחלות רעב ועוד.
באותה שנה, 1915, שיטוט של יהודים ממקום למקום (למעט הוראות הגליה מהממשל) היה בעייתי מאוד ודרש אישורים מיוחדים. גבולות הארץ נחסמו גם הם בפני אלו שיצאו ממנה לפני כן ורצו לחזור.
וכך מצא עצמו שמעון בן זאב, אחד ממשווקי יינות "כרמל מזרחי" המפורסמים תקוע במצרים ללא אפשרות חזרה לארץ.
ג'מאל פאשה מושל איזור סוריה, שארץ ישראל הייתה תחת ידיו, עשה באותה העת ביקור במושבה ראשון לציון, שהתקשטה חג לכבוד העריץ, וילדי המושבה עמדו שורות שורות לקבל ולשיר לפניו שירים עבריים.
ילדה אחת זהובת תלתלים בת כ5 צדה את עיני הג'מאל שליטף אותה ושאל לשמה; חגית בן זאב.
אמה של הילדה ניצלה את תשומת הלב המיוחדת, וכשהתיישבה הפמליה לארוחה בבית הפקידות, נשלחה הילדה אל ברכי הגמאל כשהיא בוכה שהיא "רוצה את אבא".
לאחר שבירר מה הסיפור, והבין שבידו הדבר, גילה צד אנושי ואמר לה "גם לי יש חמישה כמוך בבית". מיד הונפק אישור לעליית אביה ממצרים באוניה העותמאנית האחרונה שעזבה את המדינה... והאבא זכה לחזור לביתו..מוזמנים לספר לי אם אתם יודעים מה קרה עם אותה ילדה קטנה בהמשך...
עד כאן להיום, אביתר ליכטמן מורה דרך ומרצה