פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
סולחה בין אנשי לח"י לבין אנשי מפא"י בכפר אבו גוש
"תומכי לח"י (לוחמי חירות ישראל) בראשות השייח' שלהם, התכנסו יחד עם תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בראשות השייח' שלהם, וישבו לארוחת ערב לטובת סולחה", אם המשפט הזה נשמע לכם כמו התחלה של בדיחה, מוזמנים לקרוא עד הסוף על סולחה מעניינת בכפר אבו גוש.
תוך כדי שיטוטיי בארכיונים של עיתונות הסטורית, צדה את עיניי כתבה מדהימה משנת 1950. חברי מפלגת לח"י (באותו זמן נקראה "מפלגת הלוחמים") התכנסו לסולחה מול יריביהם מהכפר, חברי מפלגת מפא"י, בנוכחות קציני משטרת ישראל. הסיפור הזה בעיניי כ"כ מתאים לימים האלו מכל מיני בחינות שהייתי חייב להביא אותו.
אבל צריך להתחיל אותו עוד לפני קום המדינה. בזמן שהכפר אבו-גוש הערבי, היה מוקף בלא מעט כפרים עוינים שחלשו על הדרך לירושלים, ופגעו ככל הניתן בשיירות האספקה לעיר, היו חלק מתושבי אבו גוש פעילים בסיוע ללוחמי המחתרות. אחד מהם, אף סייע לגאולה כהן בבריחתה מהכלא.
לאחר קום המדינה, בעוד שאר הכפרים מסביב פונו, נשארו תושבי אבו גוש במקומם לאור עמדת הנייטרלית/תומכת בהקמת המדינה. מטבע הדברים, הם הצטרפו למפלגות שונות ברחבי הקשת הפוליטית, וכמו שאמרנו, חלקם, תומכי המחתרות הצטרפו למפלגת בוגרי הלח"י.
אך בכפר כמו בכפר (עיינו ערך העיר לוד היום), מריבות קורות מידי פעם בין משפחות, ולפני או אחרי שהן מגיעות לאירוע דמים, מתכנסים זקני הכפר והמשפחות להכרזה על "סולחה". הפעם המריבה הקשה הייתה על רקע תמיכה במפלגות שונות.
וכך בעיצומה של תקופת הצנע, מצאו את עצמם בכירי קציני המשטרה האיזוריים, בסולחה בין תושבי הכפר תומכי הלח"י לבין תושבי הכפר תומכי מפא"י, כשעל השולחן מתאר לנו העיתון "הוגשו מטעמים רבים, שחרגו ממסגרת הקיצוב".
במהלך הסעודה קמו נכבדי הכפר ונשאו תפילת-נאום "מי שברך למדינת ישראל". ואם זה לא הספיק לאנקדוטה, אז לצד דגל כחול לבן שנתלה על אחד העצים, הוצבה אנטנה לקליטת שידורי מוסיקה מתחנת רדיו איזורית שילוו את האירוע.. איזו תחנת רדיו? ובכן רבותיי: "רדיו רמאללה" - תחנת השידורים הירדנית...
אלו היו 60 שניות על "איך מצליחים לעשות סולחות בתנאים קשים, בין מפלגות שונות, בזמן שלא לכולם ברור על מה מתווכחים" וכל קישור לימינו אנו, הוא על דעת המקשר בלבד;)
עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה