פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
הזקן והמעיין
ערב טוב לכולם! והיום אנחנו בעוד פינה מדהימה שתחכה לכם, מלאה, צוננת, וענקית לאחרי הסגר: עין מוקש והכפר עין זיוואן
לפני כמה חודשים, במסגרת תחקיר על הקמת קיבוץ עין זיוון ברמת הגולן, נתקלתי בכתבה בעיתון ישן נושן, ממש אחרי מלחמת ששת הימים, כשהכתב עושה סיור ליד הכפר הבנוי (!) עין זיוואן.
זקן הכפר הצ'רקסי, שפגש את הכתב, מספר לו שהכל התנהל על מי מנוחות אחרי המלחמה. החיילים התייחסו בכבוד אל התושבים, והזקן היה בדרכו אל הממשל הצבאי הישראלי שהתיישב בקונייטרה, כדי לסכם את הישארותם בשטח הגולן.
אך ממש כמה ימים אחרי זה, הכל השתנה, מספר הקשיש: תושבי הכפר החלו "להלחיץ" אחד את השני. "מה יקרה כשהממשל הסורי יגלה שנשארנו בשטח ישראל מרצון?" וכך במשך כמה ימים, "כשהפחד מוביל אותם" מספר הזקן, עזבו בחשאי משפחה ועוד משפחה חזרה לסוריה, עד שהוא נשאר לבד בשטח הארץ.
הכפר עין זיוואן כבר לא קיים (ובסמוך אליו הקיבוץ עין זיוון קיים ופורח) אבל באר / מעיין הכפר קיים גם קיים, והוא נושא את השם המקורי "עין מוקש", לאור הימצאותו בלב ליבו של שדה מוקשים ענק.
במשך שנים הכניסה למקום הייתה כרוכה בסיכון ובתקווה ש"אין מוקש בעין מוקש", אך עם הביקוש החליטו שם למעלה להכשיר דרך רשמית ובטוחה למקום (אין לסטות ממנה).
הבאר הענקית (בקוטר של כ8-9 מטרים) מקבלת את מימיה ממי תהום יחד עם מי גשמים, ובימים אלו אחרי הגשמים היא נמצאת ממש בשיאה כשהמים מגיעים עד למעלה, ועומקם מגיע לכ8 מטרים (!). בקיצור, מדהים.
איך מגיעים אתם שואלים? בwaze: עין מוקש. מחנים בחניה המסודרת, וצועדים כ5 דקות עד למעיין. (שימו לב, עמוק, עמוק עמוק!!! הכניסה לגמרי על אחריות המתרחץ בלבד)
עד כאן להערב:) אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה