פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
עץ מרשים, עלים נאים, ואיך מבדילים
ערב טוב לכולם! והיום אנחנו בפינה בוטנית עם אחד מהעצים היפים בעיניי בארץ ישראל: הדולב (המזרחי) שהרבה פעמים העלים שלו מבלבלים עם עלי עצים אחרים. אז יאללה, נעשה סדר.
את הדולב חובב המים בגרסה הטבעית שלו (בשונה מגרסת התרבות שנמצאת בערים רבות) תמצאו בעיקר על גדות נחלי האיתן הזורמים בצפון (אם כי תוכלו למצוא אותו בעוד כמה מקומות ברחבי הארץ).
בחורף תגלו עץ שמשיל את כל עליו בשלכת בצבע זהב-נחושתי מדהים, שמזמין אליו בחום את הצלמים לבוק מרשים. סביב האביב, העץ מתחיל בלבלוב עם עלים ירוקים בצורת יד, שמגיעים לגודל מרשים.
איך הדולב מתרבה? מצוין ששאלתם. הפרי שלו, נראה כמו סרח מהמומינים בגרסה ירוקה. סליחה, סליחה, ברחה לי קצת נוסטלגיה. בקיצור, מעין כדור מכוסה במעטה קוצני. כשמגיעה העונה, הכדור הזה נפתח, וממנו יוצאים זרעונים קטנים עם כמו שערות קטנות או כנפיים תלוי איך אתם מסתכלים על זה וכמה אתם מדמיינים, אבל הרעיון הוא שהוא יעוף ברוח בצורה יעילה ויגיע לתפוצה רחבה יותר.
עכשיו תחזיקו חזק חזק, שלא יעוף לכם הסכך. כן כן הקלישאה מדויקת. כי במקורות חז"ל, יש דיון לגבי זיהוי של ארבעת המינים (הבנתם מה עשיתי פה?), והגמרא מתלבטת מה זה "ענף עץ עבות" (ספוילר, בסוף זה ההדס). אחת מההצעות היא הדולב (דולבאי כמו שמכונה שם). טוב לא לגמרי ברור האם זה הדולב שלנו, או שהגמרא קוראת בשם דולב לעץ הערמון (ערמונים, אלו הקלויים). ואגב, הדמיון הגיוני, לכו לגוגל ותחפשו איך נראים ה"פירות" של הדולב, ואיך נראים אלו של הערמון (לפני שהוא מגיע למצב הצבירה שאתם מכירים).
ולגבי העלים. אז ככה. אמרנו שיש כמה עצים, שהעלים שלהם נראים כמו כף יד. ברגע שתכירו את העצים תבדילו בקלות, אבל בינתיים: לתאנה העלים יותר מעוגלים לעומת הדולב המחודד. בשיח הקיקיון ה"אצבעות" לרוב יהיו גם מאחורי "פרק כף היד" של העלה (נו תפעילו איתי את הדמיון ביחד), וגם הוא שיח הרבה יותר קטן מעץ הדולב). הכי מבלבל בעיניי הוא העלה של האדר הסורי (הבן דוד של המייפל, וזה שמופיע על דגל קנדה), העלים ממש דומים, אבל אצל עלי הדולב, החריצה בין קצה ה"אצבע" למקום ממנו היא יוצאת, יותר עמוקה מזו של האדר והזווית בין אצבע לאצבע, יותר חדה...
ובקיצור, אם אתם רוצים לתפוס קצת תמונות יפות, לכו תמצאו לכם עלים של דולב..אלו היו שתי דקות על "אמא, יש פה עלה של תאנה אבל הפירות שלה נראים כאילו צמח להם זקן"...
עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה:)