פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
סוף מסלול צלבנים, מחזור ראשון
שלום לכולם! והיום פינה קצת ארוכה יותר, כי ממש לפני 824 שנים, התרחש בארץ ישראל אחד הקרבות המכריעים בתולודותיה, שעתיד לשנות את פני ההסטוריה. היה זה קרב קרני חיטין בו הובסו צבאות הצלבנים על ידי צלאח א-דין


הצלבנים שלטו בארץ ישראל כ-100 שנים החל מתחילת המאה ה-11 לאחר שעשו דרכם ממדינות אירופה השונות, תוך שהם מבצעים טבח ופוגרומים המוניים בקהילות יהודיות בדרך. הם הגיעו לארץ ישראל כרוח סערה וכבשו במהלך השנים שטחים נרחבים מהדרום הרחוק ועד גבול הלבנון ומעבר. הכוחות המוסלמים שישבו בארץ לא היו מאוחדים דיים, ואל מול צבאות האבירים החזקים, נפלו אחד אחר השני. הממלכה שהוקמה ע"י הצלבנים נקראה "ממלכת ירושלים", שם שמדגיש את מהות הגעתם לארץ.


בסוף המאה, החל גורם חדש בגיזרה לתפוס תאוצה, ולקנות לו שם בקרב האוכלוסיה המוסלמית תוך שהוא כובש שטחים מסוריה ועד מצרים, ומאחד תחתיו בכריזמה, ובעיקר בהרבה כח, אוכלוסיה גדולה שלא ראתה בעין יפה את ההתיישבות הצלבנית בארץ ישראל. לשליט הזה קראו נור א-דין. לא להתבלבל. צלאח א-דין אל איובי לא היה בנו, אלא שליחו-נציגו במצרים. אז קם המלפפון ויכה את הגנן, כאשר צלאח חותר תחת מפקדו וקונה בכח הזרוע את השליטה על כל השטחים אותם הספיק נור להחזיק.


האיובים אמנם היו בסוג של הסכם הפסקת אש ויציבות איזורית מול הצלבנים, אך עם כוחו העולה של צלאח, הוא שאף להגדיל את כיבושיו, ולהחזיר את ירושלים וארץ ישראל לשליטה מוסלמית. הטריגר לפריצת מלחמה הגיע בדמות שליט צלבני מקומי ששכן בעבר הירדן (הממלכה הצלבנית הייתה מורכבת מהרבה נסיכויות מקומיות) בשם רנו משאטיון, שהציק ללא הפסקה לעולי רגל מוסלמים בדרכם למכה, ונתן סיבה מספקת לכוחות האיוביים (כוחותיו של צלאח) לצאת למלחמה.


הכוחות יצאו מסוריה ו"התיישבו" במצור על ממלכתו של רנו. כמה שבועות לאחר מכן, כשהם מתוגברים בכוחות נוספים שהגיעו ממצרים, הם חצו את הירדן בצפונו של עמק הירדן, והחלו במסע לפנים הארץ, תחילה טבריה, ומשם עלו לכיוון רמת יבניאל. הצלבנים באותה עת ניסו לגבש את עצמם אחרי טלטלות פנימיות (המלך המרכזי, בולדווין ה-4 מת ועוד) ועשו את דרכם להתכנסות צבאית במעיינות למרגלות ציפורי.


הצלבנים החלו במסע ארוך וכבד מציפורי לכיוון טבריה, כשהם משוריינים כהוגן בדרכם לכיוון האיובים. לאורך כל הדרך, פרשים איובים זריזים וקלים יותר, הציקו ללא הפסקה לכח הצלבני המתקדם. לאחר כיומיים של התקדמות איטית, בחום כבד, הגיע הצבא הצלבני למרגלות קרני חיטין, הר געש כבוי עם שתי פסגות דמויות קרניים, לא רחוק מטבריה.


מכאן החלה מפלה גדולה לצבאות הצלבנים. חוסר תיאום בין כוחותיהם, צמא גדול למים של החיילים ושל הסוסים, בנוסף לאש שהציתו האיובים בשדות הסמוכים שהוסיפה עשן כבד וחום נוראי, הצטרפו להסתערות גדולה של האיובים על האבירים. הצלבנים ניסו תחילה לתקוף חזרה, אך מהר מאוד הקרב הפך לנסיגה קשה מצידם, כאשר מנהיגיהם בורחים אף הם מזירת הקרב.


הצבא הצלבני שנחשב כמעט בלתי מנוצח עד אותה עת, פתח פתח לכיבוש מהיר ומסיבי של נקודות אחיזתו בארץ ישראל. היעד הגדול היה כיבוש ירושלים שהצליח לאחר מצור בן מספר שבועות. שנים לאחר מכן, ניסו הצלבנים להתארגן למסעות צלב נוספים לכיבוש מחדש של ארץ ישראל, אך הם לא הצליחו להגיע שוב לגודלה של ממלכת ירושלים הראשונה, ושלטו בעיקר בערי החוף ברצועה צרה..תם עידן שליטת הצלבנים הגדולה בארץ ישראל ונפתח פתח לתקופות ואימפריות חדשות בארץ ישראל...


זהו לבינתיים, 10 נקודות למי ששרד עד לפה;) אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה

google.com, pub-5824249975223607, DIRECT, f08c47fec0942fa0