פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
בין גבולות בהרים ללא דרך בלילות חשוכי כוכבים שיירות של אחים בלי הרף למולדת אנו מלווים
השנים היו שנות מלחמת העולם השניה. יהודים רבים במדינות ערב, ובעיקר בסוריה, עיראק ולבנון, מצאו עצמם מול אנטישמיות הולכת וגוברת, ושיירות של פליטים החלו עושות את דרכן לעבר חוף המבטחים בארץ ישראל.
אך בשונה מההעפלה המוכרת דרך חופי הים, כאן היו צועדים הפליטים דרך היבשה, מרחק ארוך, דרך הרי הלבנון והגולן.
לעולל ולרך שערים פה נפתח, למך ולזקן, אנו פה חומת מגן
ליציאה ממדינות אלו סייעו דמויות שונות בהן שולה קישיק כהן, יעקובה כהן ועוד
חומת המגן שחיכתה להם בארץ, הייתה בדמות קיבוצניקים ואנשי פלמ"ח, ובהם חיים חפר שכתב את השיר המצוטט "בין גבולות". המעפילים העייפים מהמסע היו נקלטים ומוסווים בקיבוצים על הגבולות, חולתה, כפר גלעדי, היו מקבלים פינה חמה ובגדים "ארצישראלים" ונקלטים אט אט בארץ החדשה-ישנה
אם השער נעול אין פותח, את השער נשבור וניתוץ, כל חומה בצורה ננגח, וכל סדק נרחיב ונפרוץ
אם בתחילה היה הצבא הבריטי מעלים עין, ואפילו חלק ממסייעי העפלה היו יהודים ששירתו בצבא וסייעו בשימוש בכלי רכב צבאיים, ככל שעברו השנים הגבירו הבריטים את אכזריותם והשותפים ללחימה בנאצים עד לפני רגע, חזרו להיות אויבי הישוב היהודי בארץ.
השיר במקור נעצר בבית השני שאחרי הפזמון. אך בכנס סודי של הפלמח ב1945 כשחפר התבקש להציג אותו, הבינו שהוא קצר מידי..מארגני הכנס אמרו לי שאם יספיק תוך 10 דקות לכתוב בית נוסף, הוא יקבל במתנה ספר שירים של רחל. הבית נכתב. לספר הוא עדיין מחכה;)
שיירה אל בכי ואל צער, הישען על זרועי סב זקן, גם לזה שסגר את השער, יום יבוא של נקם ושילם
ובנימה אישית, פעמים רבות אנחנו שומעים על המפריד בין קבוצות שונות בחברה שלנו. וזהו סיפור נוסף על הסולידריות ועל החיבור בין אנשי פלמ"ח, קיבוצים, עולים ממדינות ערב ומסתערבים, שבנו כולם יחד את המדינה הקטנה שלנו..
שבת שלום❤️אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה