פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
*זוכרים את השיירות!מוזמנים להעביר הלאה*
בום, בום, בום, מחשיך כל היקום, ההר אפל הרחוב שחור, העיר גוועת במצור, אין לחם אין, אין כלום
העיר בשיר שכתב חיים חפר, הייתה ירושלים, אך מצבה ייצג ישובים רבים ברחבי הארץ. השבוע ציינו 73 שנים למה שמכונה "שבוע/חודש השיירות": שיירת חולדה, שיירת נבי דניאל, שיירת יחיעם, שיירת נווה יעקב ועוד...במהלכו נקלעו שיירות רבות לאש תופת.
הלילה לא ננום, נחצה בשקט את הכביש, עם ארבעים כדור לאיש שמרני אל רחום
היציאה בשיירה הייתה הימור גדול. אך הרצון לסייע לאנשינו בישובים הנצורים הרעבים לתחמושת, אספקה, וגם אוכל ומים, גבר על ההגיון המלחמתי. נהגים, מלווי שיירות ופורצי דרכים התגייסו למשימה.
כאשר השיירות הותקפו, נדרשו הלוחמים להחלטות כבדות משקל. כמו יורם טרבס משיירת חולדה וזרובבל הורוביץ משיירת נבי דניאל, שנשארו עם הפצועים עד הרגע האחרון.
כשהבינו שהערבים מגיעים למשוריין, וידעו על הזוועות העתידות לעבור על הפצועים, החליטו לפוצץ את עצמם, הבריאים, יחד עם הפצועים, ויחד עם תוקפיהם.
הבחירה הקשה הזו במוות, מנעה מראות זוועה שהיו מפילים את מורל היישוב ואת רוח הלוחמים.
אהובך יצא לקרב, אבל איפה הוא עכשיו, מן הדרך הוא לא שב, העפר כיסה עיניו, את קברו חפרו רעיו, כי הוא לא חי עד הבוקר
רבים מאוד נפלו בדרך להביא חיים אל הישובים הנצורים. והנהגת היישוב החליטה על שינוי כיוון. לא עוד שיירות התגוננות. מעתה, פריצת הדרכים. השתלטות על צירי התנועה, ולא עוד לחכות, אלא להביא בידיים, את המדינה שבדרך. "מבצע נחשון", ראשון וחלוצי, מפלס דרך ומסילה למדינה, יצא לדרך...
אך עוד תראי, עוד תראי, את הדרך הפתוחה, עוד תראי, עוד תראי, את הדרך הפתוחה
לוחמי השיירות פרצו את הדרך עבור כולנו נושאים את משא העם, ואנחנו נושאים את זכרם..
שבת שלום❤️אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה
את השיר כתב חיים חפר, ובגרסתו המלאה הוא מספר את פועלה של חטיבת הראל. חפשו בגוגל "קרב הראל"