תחנת הרכבת אל חמה - חמת גדר

פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן

חם, חמה, אל חמה, מבוא חמה, מתחמם

שלום לכולם! והיום פינה חמה חמה מהתנור, גם אחרי ביקור טרי, אבל יותר מזה, כי מעטים המקומות בארץ שאתה באמת מרגיש בהם כמו תנור אמיתי, אש מלמעלה ואש מלמטה כמו שמרגישים בסביבות חמת גדר, עם המים החמים מהארץ והשמש הרותחת מהשמים, אבל לא בענייני שיזוף עסקינן, אלא בענייני תחנת הרכבת אל חמה הסמוכה לחמת גדר.

כתבתי פה בעבר מספר פעמים על הרכבת החיג'אזית, אבל ניתן תזכורת נוספת. הסולטן העותמאני בסוף המאה ה-19 בואך המאה ה-20 עם הקידמה הטכנולוגית שהביאה איתה, הסולטן עבדול חמיד ה-2, שממש לפני כמה ימים סיפרתי פה על מערך האוויריה העותמאני שהוא התפאר בו, רצה כמובן עוד לפני כן, להוסיף משהו הרבה יותר נגיש מאווירונים, ולכן הוא החליט על פרויקט מדהים של בניית מערך רכבות שיוביל מאות אלפי מוסלמים, מסביבות ארץ ישראל הגדולה - ישראל,לבנון,ירדן וסוריה, אל עבר העיר החשובה לאסלאם - מכה שבחיג'אז (ערב הסעודית).

מעבר למשמעות הדתית, והרצון להתחדש ברכבת מהניילונים, הייתה פה כמובן גם תפיסה אסטרטגית של הגעה לחלקי הספר של האימפריה שכבר הייתה בתהליך איבוד כח. אבל בקיצור, הרכבת נבנתה ונבנתה, ובסופו של דבר הגיע מדמשק למדינה (עיר אחרת בסעודיה) ולא ליעד הסופי. לרכבת הזו הוקם סעיף נוסף ארץ ישראלי, מחיפה דרך העמק (רכבת העמק) ומשם לצמח בדרכה לאל-חמה (חמת גדר) והיידה לדמשק. חלקכם הייתם איתי בטיול במנהרה שנמצאת ממש על הירמוך מעבר לגדר המערכת.

למעשה תחנה זו, הייתה האחרונה בשטח ארץ ישראל הקטנה, והיוותה את הסיומת של רכבת העמק. הרכבת פעלה במקום עד שנת 1946, כאשר במסגרת "ליל הגשרים" הגדוד השלישי של הפלמ"ח כחלק ממבצע נרחב ברחבי הארץ, פוצץ את הגשר הסמוך על הירמוך ובעצם מנע את אפשרות המשך נסיעתה לכיוון דרעא. לאחר קום המדינה, השטח היה אמור להיות שטח מפורז, אך הסורים לקחו אותו בכח, וכך נשאר המצב עד ששת הימים.

כשנה לאחר המלחמה, מספר חברים התיישבו במקום במטרה להקים גרעין התיישבות בדרום הגולן, וישבו ממש במבני התחנה. הם החלו לפתח את אתר התיירות הסמוך (חמת גדר) והקימו במקום מדגה. לימים הקיבוץ קם גם הוא למעלה בדרום הרמה, וקיבל את השם "מבוא חמה". המדגה פעיל עד היום בשטח הסמוך לתחנה...

מספרים שעד לפני 20 שנה, הקו הסורי עוד פעל מכיוון דרעא עד למקום בו הוא יכל ליסוע בקרבת אל-חמה, ושימש אטרקציה תיירותית...מה שנקרא, שנזכה גם אנחנו ליסוע בו:) הכניסה למקום באופן עקרוני אסורה עם שילוט "שטח פרטי"..עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה..